ברכה נ' חברת הגיחון בע"מ

פסק דין

לפניי בקשה בהסכמה להסתלקות מתובענה ייצוגית ובקשה לדחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

ביום 04.06.12 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה, בטענה כי המשיבה מחייבת את סרבני התשלום בהוצאות אכיפה (במסגרת הטלת עיקולים אלקטרונים וידניים) בסכומים העולים על הוצאותיה בפועל.

בבקשה הנוכחית טוען המבקש כי כחצי שנה בטרם הוגשה הבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית בתיק זה, הוגשה בקשה נוספת לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה בת"צ 25503-02-13 חילו נ' חברת הגיחון (להלן – הבקשה האחרת או התיק האחר), שבבסיסה טענה דומה לזו שנטענה בבקשה בתיק דנן. יוער כי בא כוחו של המבקש בתיק זה, ייצג גם את המבקש בתיק האחר (מר סאמי חילו). לגרסת המבקש, בבקשה האחרת נטען כי המשיבה מחייבת את סרבני התשלום בהוצאות אכיפה הכרוכות בהפקת מכתבי האכיפה ושליחתם, בסכומים העולים על ההוצאות בפועל. לכתב תגובתה בתיק האחר, צירפה המשיבה חוות דעת מומחה של כלכלן, במסגרתה הראתה כי ההוצאות הישירות הכרוכות בהפעלת אמצעי האכיפה הינן גבוהות מהסכומים המושתים על סרבני התשלום ומהתעריפים המירביים שנקבעו במסגרת תקנות המסים (גביה) (קביעת הוצאות מירביות), תשע"א-2011. לדבריו של המבקש, לאחר קבלת כתב התגובה נערכו בין הצדדים ובאי כוחם מספר פגישות, במהלכן נדונו שתי הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות – הבקשה האחרת וזו שבתיק הנוכחי. במסגרת הפגישות העבירה המשיבה לבא כוחו של המבקש נתונים המוכיחים כי העלות הכרוכה בפעולת האכיפה נשוא הבקשה בתיק זה, עולה משמעותית על ההוצאות המוטלות על סרבני התשלום. בעקבות כך, השתכנעו המבקש ובא כוחו כי בבתיק זה (כמו גם בתיק האחר) "לא עומדת למבקש עילת תביעה, כי הסיכוי להוכיח את עילות התביעה הינו קלוש וכי סיכוייה של בקשת האישורלהתקבל נמוכים".

במסגרת הבקשה ביקשו הצדדים לקבוע כי אין מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – החוק). סעיף זה קובע, בין היתר, כי לאחר אישור הסתלקות של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג. בית משפט זה (כב' השופטת נ' בן אור) נעתר לבקשה דומה שהוגשה במסגרת התיק האחר, בקובעו בפסק דינו (מיום 28.10.13) כי: "אין סבירות של ממש שמבקש אחר, לו יבוא בנעליו של המבקש הנוכחי, יוכל לבסס עילת תביעה. כל כך, משום שהסבריה של המשיבה לעניין העלויות הכרוכות במכתבי האכיפה המונפקים מטעמה, הסברים המגובים בחוות דעת מקצועית, יהיו יפים גם ביחס לכל מבקש אחר". נימוק זה יפה גם בענייננו. משכך, לא ראיתי לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 16(ד)(1) לחוק. כמו כן, בנסיבות אלה, ובהינתן השלב הדיוני בתיק, לא ראיתי הצדקה להורות על פרסום הודעה לחברי הקבוצה לפי סעיף 25 לחוק (לעניין זה ראו: ת"צ 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10), וכן את פסק דינו של בית משפט זה בתיק האחר).

סיכומם של דברים: בקשת ההסתלקות – מתקבלת; הבקשה להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית – נמחקת; והתובענה – נדחית. הכל, ללא תשלום גמול או הוצאות.

הדיון הקבוע ליום 17.11.13 מבוטל בזה.

המזכירות תעביר את פסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.